בית / מהי רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית

אז בעצם מהי רשלנות רפואית?

בחלק זה של האתר ננסב להבין מהי רשלנות רפואית, נדון על הוכחת הנזק, קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים.

כמו כן, נדון בשאלה מה בכלל שופט מבין ברפואה. לא נדון בתחשיבי נזק, כמה פיצוי מגיע על מה.

בנושא רשלנות רפואית, הסעיף המרכזי הוא סעיף 35 לפקודת הנזיקין, פקנ"ז- שקובע חובת זהירות תמיד. (כלפי אחר). הוא לא מתייחס ספציפית לרופאים אלא לכל בעלי המקצוע למשל מנהל מפעל, בעל מוסך ועוד.

חשוב לזכור כי גם אם נגרם נזק, הקושי העיקרי בנושא רפואה הוא הוכחת הקשר הסיבתי- קש"ס בין הנזק לרשלנות. כלומר, לא די בכך שהיתה רשלנות, ולא די בכך שנגרם נזק, יש צורך להוכיח כי הנזק שנגרם הוא תוצאה של הרשלנות ולא בגלל גורמים אחרים.

דוגמה ל מהי רשלנות רפואית:  70

חיילי שייטת 3 שסבלו מסימפטומים שונים של סרטן, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה על כך שצללו בקישון בשנות ה-70-80. ברור כי נגרם נזק, ולנו ברור כי זה בגלל הקישון המזוהם,  המדינה הסכימה, בעסקת טיעון, לפצות אותם ב-7 מיליון, הם סרבו והלכו להוכחות. פסק הדין קבע כי אין ספק שנגרם להם נזק אך לא ניתן להוכיח קש"ס בין רשלנות הצבא לנזק. ייתכן כי הם סובלים מתסמינים גנטים שונים.

יש לציין כי בעבר תביעות על רשלנות רפואית כמעט ולא הגיעו לידי זכיה.

כך למשל פסק דין בשנות ה-20- אדם הלך לניתוח בעינו, ובעקבות זאת הוא התעוור שכן בטעות הרופא ניתח את העין הבריאה. להגנתו הוא טען כי הוא היה עייף עקב 20 שעות ניתוח לפני כן. בית המשפט קבע כי יש להבין את הרופא, הוא היה עייף ועבד קשה, והטעות היתה בתום לב והוא זיכה את הרופא.

כיום, פסק דין זה לא היה עומד במציאות החיים שכן מאז חלו הרבה תמורות. עם זאת, גם כיום רק מעט האנשים שנפגעים מרשלנות רפואית מגישים תביעה כי הם בכלל לא יודעים שנעשתה בהם רשלנות.

כל נושא רשלנות רפואית הוא הליך אזרחי, הכלל הוא "המוציא על חברו, עליו הראיה"- חובת ההוכחה על מי שמגיש את התביעה. כאשר מדובר בהליך זה, התובע צריך להוכיח מאזן הסתברות, 51% שהוא צודק.

פס"ד שטנברג- תיירת מצרפת הגיעה לטיול בארץ ונפלה, היא שברה את עצם האגן. היא הלכה לניתוח, הניתוח הסתבך והיא נשארה נכה. היו 2 רופאים מנתחים, הרופא המנתח לאחר הניתוח אמר לאישה שהבעיה נגרמה בגלל המנתח השני, דברים אלה נאמרו לה בעל פה. היא הגישה תביעה נגד אותו מנתח. בית המשפט קבע כי מכיוון שהדברים לא נכתבו, התובע לא הרים את נטל ההוכחה שמוטל עליו והרופא זוכה. לכן התיעוד הרפואי כל כך חשוב.

פס"ד מזרחי- גב' מזרחי היתה בהיריון ובבדיקת אולטראסאונד שנעשתה לה, נמצא כי העובר מת. הרופאים ביקשו לעשות שאיבה אולם הניתוח לא הצליח, היא איבדה הרבה דם באיזור הרחם ובסופו של דבר איבדה את כל הרחם. היא מינתה מומחה מטעמה אשר קבע כי הרופאים התרשלו. מנגד, בית החולים מינה מומחה מטעמו שקבע כי הרופאים לא התרשלו. בית המשפט קבע כי כיוון שיש מחלוקת, התובע אינו צריך להוכיח את תביעתו.

אם כן, ניתן לטעון לכאורה כי בית  המשפט כמעט לא מקנה, מכיר ברשלנות של בית חולים.

מסתבר כי יש מקרים בהם הוא כן מכיר ברשלנות.

פס"ד טייג- בחורה עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד. היא חשה גוש בשד, באה לבדיקת אולטראסאונד וממוגרפיה, הרופא טען כי מדובר בציסטה (גוש שומן מתחת לעור). כעבור 7 חודשים, אותה ציסטה חזרה להפריע לה, היא הגיעה לעוד בדיקות והתברר כי זה היה סרטן. ההתפשטות היתה גדולה והיה צורך בכריתה של חלק גדול יותר של השד, מאשר אותו חלק שהיה צריך לכרות אילו היו מגלים זאת בזמן. היא הגישה תביעת רשלנות ובית המשפט קיבל את הרשלנות.

פס"ד הנדל- ילדה בת 5 שסבלה מהרניה (בקע, כילה- כאשר המעי פורץ החוצה) הגיעה לניתוח ביום חמישי ובמהלך הניתוח נוצר לה זיהום באזור המעי ובכל זאת הרופא שחרר אותה לאחר הניתוח. במהלך השבת היא חשה חום וכאבים בבטן והגיעה במוצ"ש למיון. לאחר בדיקה קצרה היא הובהלה בדחיפות לחדר ניתוח, כמה שעות לאחר הניתוח היא נפטרה. בית המשפט קבע כי העובדה שהרופא שחרר את הילדה כאשר היא סבלה זיהומים, הוא התרשל ולא רק זאת, אם הוא כבר שחרר אותה, היה עליו מיוזמתו ליצור איתה קשר במהלך הסופ"ש ולשאול לשלומה, משלא עשה זאת, בכך התרשל.

אז מהי רשלנות רפואית בעצם?

מהי רשלנות רפואית לבית המשפט והקשר לרופא הסביר

בית משפט לא מבין כלום ברפואה והוא לא יכול לדעת אם הרופא הספציפי הזה התרשל. על כן, בית המשפט נכנס לתוך נעליו של הרופא ושואל את עצמו שאלה אחת: האם רופא סביר, ממוצע, באותן נסיבות צריך היה להתרשל? כלומר, לא משנה אם הרופא הזה התרשל אלא אם רופא אחר באותן נסיבות יכול או צריך היה להתרשל.

פס"ד פלד- אישה בת 50 סבלה מסחרחורות וטשטוש בראיה. נעשה לה בדיקה ובית החולים גילה כי יש לה גידול ממאיר בראש ויש לכרות חלק מהאונה הפרונטאלית. אכן נכרתה לה חלק מאונה זו, והיא שוחררה לביתה. כעבור כשנתיים, היא סבלה מאותם סימפטומים חוזרים, כאבי ראש, טשטוש בראיה. היא הגיעה לבדיקה נוספת וגילו כי יש לה עוד גידול רק שהפעם זה באונה הטמפורלית, הצידית וצריך לכרות גם חלק זה. האישה פנתה לחוות דעת נוספת אצל רופא מומחה בחו"ל והוא גילה כי אין לה, ולא היה לה שום גידול, אלא מדובר בטרשת נפוצה. האישה תבעה על רשלנות, בית המשפט קיבל בכתב התביעה את הספרות הרפואית של העשור האחרון שעל פי המאמרים בתחום, יש מקרים בהם טרשת נפוצה מתחזה לגידול כי הסימפטומים הם זהים ולכן הרופא התרשל. הרופא טען כי הוא לא מכיר את הספרות האחרונה, הוא לא קרא את המאמרים. עלתה השאלה האם הרופא הסביר צריך לקרוא מאמרים כל הזמן? בית המשפט קבע כי מצופה מהרופא הסביר, לאור העובדה כי הרפואה היא מאוד דינמית ומתפתחת, להיות מעורה בספרות העדכנית. לא די בכך שאדם סיים רפואה והוא נהיה רופא, עליו להתעדכן כל הזמן.

קריטריונים נוספים לקביעת רשלנות:

  1. נהלים פנימיים– האם הנהלים הפנימיים קוימו? אובייקטיבי. לא צריך להיות רופא לשם כך. למשל אם הנהלים הם עבודה עד 24 שעות והרופא עבד 26 שעות.
  2. תיעוד– יש חובה על כל רופא לתעד בכתב את עבודתו ולכן אם לא נעשה תיעוד בכתב, ניתן להצביע על רשלנות.
  3. הסכמה מדעת– ברגע שלא קוימה הסכמה מדעת, יש בכך על מנת להצביע על רשלנות.
  4. רופא (עד) מומחה– בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו שיחווה דעה האם היתה רשלנות או לא. בית המשפט לא כפוף לחוות הדעת של המומחה, הוא יכול לקבל או לדחות את חוות הדעת אולם לרב, כיוון שבית המשפט אינו בקיע ברפואה, הוא יסטה מכך. מה קורה כאשר יש בפני בית המשפט 2 חוות דעת, אחת מצד התביעה, השנייה מצד ההגנה ושתיהן עומדות בסתירה זו לזו? על מנת להתגבר על כך יש 2 אופציות:
  • בית המשפט ימנה מומחה שלישי מטעמו ואז מה שנקרא הרב קובע.
  • בית המשפט יבחר חוות דעת כלשהי, לכאן או לכאן.

פס"ד ואתורי- אישה בשבוע ה-24 להריונה, הגיעה עם ירידת מים. בבדיקה נמצא שיש סכנת חיים לה ולעובר. הרופאים התלבטו אם להפסיק את ההיריון או להמשיך, ובסופו של יום בית החולים החליט להמשיך את ההיריון ופשוט לעקוב אחר מצב העובר. גם האישה וגם העובר מתו. לבית המשפט הוגשו 2 חוות דעת סותרות, על פי אחת במקרה כזה יש להפסיק את ההיריון וכאשר זה לא נעשה- מדובר ברשלנות. על פי חוות הדעת השנייה, נהוג במקרה זה לעקוב אחר העובר מבלי להפסיק את ההריון, ולכן לא היתה רשלנות. בית המשפט המחוזי לא קיבל את התביעה בגלל ריבוי הדעות. הוגש ערעור לבית המשפט העליון שם הוא העדיף  את חוות הדעת של התביעה ולכן נקבעה התרשלות.

חובת הזהירות בתביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא בעצם, הפרת חובת הזהירות של הרופא המטפל\הצוות המטפל כלפי החולה או המטופל, תוך כדי שההפרה גרמה בפועל לחולה אן המטופל נזק ממשי בגוף ולטווח ארוך! המושג חובת זהירות אומר , שעל הרופא או המטפל לתת טיפול רפואי מקצועי ולהשתמש בשיקול דעתו בטרם קבלת החלטה תוכ כדי הטיפול. …

קרא עוד

רשלנות רפואית בחדר מיון

חדר מיון

מהו תפקידה של מחלקת חדר המיון? המחלקה לרפואה דחופה, המוכרת יותר בשמה "חדר מיון", היא המחלקה בבית החולים למתן טיפול רפואי ראשוני למטופלים המגיעים לבית החולים עקב תסמינים המצריכים טיפול מיידי. לעיתים מדובר במתן טיפול מציל חיים ולכן גם דחוף ביותר. זו הסיבה שלשמה קמו חדרי מיון, עוד בשנות ה-20, …

קרא עוד

רשלנות רפואית – רופא שיניים

רשלנות בטיפולי שיניים

טיפולי שיניים נחוצים מסיבות רבות, הן בגדר הליכים רפואיים הכרחיים, כגון עקירות, טיפולי שורש, סתימות, שיקום הפה ועוד והן, בגדר טיפולים אלקטיביים, כגון הלבנת שיניים, אורתודנטיה ועוד. טיפולים מעין אלו מתבצעים מידי יום במרפאות בארץ ועד כמה שהם נחשבים לשגרתיים או פשוטים, הם לעיתים עלולים להסתבך ועלולה להתרחש במהלכם גם …

קרא עוד

תביעת רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית מקרים של רשלנות רפואית הם לרוב מבוקשים על ידי מטופלים שנפגעו או נפצעו בגלל טיפול רפואי ירוד או אבחנה שגויה מרופא, אח, טכנאי, בית חולים או פועל רפואי. לרוב, המדד של של מידת ההזנחה של רופא, או כישלון היכולת לספק טיפול ראוי, נקבעת לפי אם המטופל היה …

קרא עוד