בית / מהי רשלנות רפואית באבחון מחלות / רשלנות רפואית באבחון מחלות
אבחון מחלה

רשלנות רפואית באבחון מחלות

אבחון מחלות מתבצע לרוב על ידי מילוי טופס האנמנזה, הכולל את כל ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל וכן, באמצעות כלים נוספים אולם ישנם מקרים שבהם לא ניתן להגיע לאבחנה מהירה והם דורשים תהליך ארוך וביצוע בדיקות רבות.  מטרת האבחנה היא להבין את מצבו של המטופל באופן מעמיק ומפורט, לתת בהתאם הנחיות טיפוליות או לקבל תקציב, הכרה וסיוע מגופים מוכרים, כנדרש בחוק.

מדוע חשוב לדייק באבחנה?

אבחנה מדויקת  תשקף את מצבו של האדם, אשר יכול להיגרם כתוצאה מתהליכים פתולוגיים שונים. במידה ובוצעה אבחנה לא מדויקת אזי לא ניתן יהיה לאתר את מקור הבעיה או לחילופין יאותר מקור מוטעה. ההשלכות לכך יבואו לידי ביטוי במתן טיפול ותהליך רפואי, העלולים להחריף את מצבו של המטופל, לגרום להוצאות כספיות ובזבוז משאבים שלא לצורך ואף לגרום לנזק למטופל. על מנת להימנע ממקרים אלו, יש לבצע פנייה לבעל מקצוע מומחה ומתאים ולעשות שימוש בכלי אבחון תקפים. במידה וקיים ספק בנוגע לאבחנה, יש לפנות לבעלי מקצוע נוספים ולקבל את חוות דעתם.

מתי מתקיימת עילת רשלנות רפואית באבחון?

העילה הנפוצה ביותר להגשת תביעות רשלנות רפואית היא אבחנה שגויה, העלולה לסכן את בריאותו של המטופל, לגרום לסיבוכים והרעה במצבו וכן, לנזקים, נכות, מוגבלות ובמקרים מסוימים אף למותו. במידה והצוות הרפואי המטפל לא אבחן ולא שם ליבו לתסמינים, המעידים על צורך בביצוע בדיקות נוספות או ספציפיות ואשר יכלו לגלות את המצב הרפואי של המטופל, אזי ייתכן ומדובר ברשלנות. כמו כן, במידה והרופא לא גילה את המחלה בשלביה המוקדמים כתוצאה מהתרשלות, ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית, במיוחד במידה ומדובר במחלות כגון סרטן, אשר גילוי מוקדם שלה יכול להיות מכריע לסיכויי ההחלמה של המטופל ואפשרויות הטיפול בו.  יש לציין כי קיימות מחלות אשר קשה לגלותן בשלבים מוקדמים. לרוב, תביעות רשלנות רפואית במהלך אבחנה מוגשות בעילות של ביצוע רשלני בבדיקה אבחנתית, העדר הפנייה לבדיקות רלבנטיות, ביצוע לקוי של בדיקה גופנית, אי קבלת אנמנזה והיסטוריה רפואית שלמה, פענוח ואבחון שגויים של תוצאות מעבדה, ניהול רשלני של מעקב אחר מצבו של המטופל, ועוד.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית באבחון מחלות?

הוכחת רשלנות רפואית מצריכה להתייחס לכל מקרה לגופו ובתוך כך לבחון האם הצוות הרפואי נהג כנדרש במבחן "הרופא הסביר". מבחן זה יתבצע על פי המידע הרפואי שמסר המטופל, כמו גם על פי המידע הרפואי שיהיה אמור להימצא בידי הרופא, האופן שבו נהג בשיקול דעת בעת ביצוע האבחנה, ועוד. זאת ועוד, יש להוכיח קשר סיבתי בין האבחנה השגויה לבין הנזק הרפואי שנגרם למטופל. לרוב, רשלנות רפואית תקבע כאשר הופיעו סימפטומים בקרב המטופל שהיו אמורים לעלות חשד בקרב הרופא המטפל אולם זה שגה או נכשל בפענוחם או לא הפנה לבדיקות או מומחים נוספים. יש לציין כי האחריות לגורלו של המטופל מונחת גם בידיו הוא וכי בית המשפט מצפה גם ממנו להפעיל שיקול דעת נדרש. כך למשל, נדרש המטופל לבצע את ההנחיות שנתן הרופא המטפל ואין זו אחריותו של הרופא לוודא כי הן אכן בוצעו. זאת ועוד, האחריות תחול על המטופל גם במקרים שבהם הוא ניתן קשר עם הרופא או הצוות  המטפל או סירב לשתף עמם פעולה.

 

אולי יעניין אותך גם

סרטן

רשלנות רפואית באבחון סרטן

תוכן העניינים1 אילו בדיקות ניתן לבצע לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן?2 כיצד מאבחנים את מחלת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *