בית / מהי רשלנות רפואית / רשלנות רפואית בחדר מיון
חדר מיון
מאת Jacob Windham from Mobile, USA - Flickr, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=356648

רשלנות רפואית בחדר מיון

מהו תפקידה של מחלקת חדר המיון?

המחלקה לרפואה דחופה, המוכרת יותר בשמה "חדר מיון", היא המחלקה בבית החולים למתן טיפול רפואי ראשוני למטופלים המגיעים לבית החולים עקב תסמינים המצריכים טיפול מיידי. לעיתים מדובר במתן טיפול מציל חיים ולכן גם דחוף ביותר. זו הסיבה שלשמה קמו חדרי מיון, עוד בשנות ה-20, כדי לתת מענה למצבים קריטיים. מאז חלו תמורות רבות בתחום ובחלק ממדינות העולם, חדרי המיון הפכו לחדרים למתן שירותי רפואה כללית או שירותים למעוטי יכולת כלכלית, שאין בידם לגשת לקבלת סיוע רפואי במקום אחר. חדרי המיון, בשל תפקידם החשוב, פועלים 24 שעות ביממה עם כח אדם מלא או מצומצם, כגון בשעות הלילה. במאמר הזה נסקור בהרחבה את הנושא – רשלנות רפואית בחדר מיון ונביא דוגמאות של מקרים.

רשלנות בחדר מיון
מאת אני יצרתי – אני צילמתי, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=17939310

 

האם יכולה להתרחש רשלנות רפואית בחדרי המיון?

לרשות הרופאים המטפלים בחדר המיון לא תמיד עומד המידע המלא על מצבו של המטופל, במיוחד כאשר זה מגיע מחוסר הכרה או במצב רפואי קשה ואין באפשרותו למסור מידע נחוץ, כגון היסטוריה רפואית, אלרגיות לתרופות וכדומה. יחד עם זאת, חובה על הצוות הרפואי המטפל להעניק טיפול מקצועי ומסור גם בהעדר מידע חיוני כאמור על מנת למנוע מקרים של רשלנות רפואית בחדר מיון. על הצוות לנסות ולבדוק עם המטופל המגיע לחדר מיון מהם התסמינים שמהם הוא סובל, האם הוא נוטל תרופות כרוניות, אושפז בעבר, נושא מחלות גנטיות או בעל היסטוריה רפואית משפחתית למחלות כאמור. הצוות הרפואי יקבע בהסתמך על מידע זה, גילו של המטופל, מצבו הבריאותי ועוד, אילו בדיקות נדרשות לביצוע על מנת לאבחן את הסיבה לתסמינים ולהעניק למטופל את הטיפול הרפואי הדרוש, לרבות העברתו לאשפוז במחלקה מתאימה. לחילופין, במקרים מסויימים יכול הרופא המטפל להחליט לשחרר את המטופל לביתו. מקרים של רשלנות רפואית בחדר מיון עלולים להתרחש כאשר הטיפול שניתן איננו עומד במבחן "הרופא הסביר", כלומר בדרישה המצופה מהרופא להענקת טיפול שעומד בסטנדרטיים הנהוגים. בכל מקרה לחשש לרשלנות רפואית יש לפנות לעורך דין ולהזמין חוות דעת רפואית מטעם מומחה לרפואה דחופה, זאת לצורך ברור הכשלים שהתקיימו בתהליך ובחינת הקשר הסיבתי בין הטיפול לבין הזנק שנגרם למטופל. טיפול רשלני ברפואה דחופה, מצריך מהצוות הרפואי לנהוג באחריות רבה ולקבל החלטות מהירות, שכן טיפול רשלני בחדר מיון עלול לגרום לנזקים חמורים למטופל.

 

אילו סוגי רשלנות רפואית קיימים ברפואה דחופה?

קיימים סוגים רבים של רשלנות רפואית בחדר מיון והנפוצים שבהם הנם העדר זיהוי מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי, העדר ניהול רשומות רפואיות מדויקות, העדר קבלת הסכמה מדעת מהטופל או אי מתן מידע והסברים מפורטים למטופל לצורך קבלת החלטתו בהסכמה מדעת, אי ביצוע בדיקות חיוניות או פענוח שגוי של בדיקות שבוצעו, שחרור מוקדם של המטופל במקרים שבהם היה הכרח להמשך ברור מצבו הרפואי, העדר מתן הוראות להמשך מעקב וטיפול במרפאת הקהילה ועד לביצוע הליכים רפואיים בחוסר מקצועיות ומיומנות, תוך הפרת חובת הזהירות כלפי המטופל וסיבוכים כתוצאה מטיפולים לקויים שבוצעו בפרוצדורות שונות, ביניהן, החייאה, צנרור, מתן עירוי, מתן טיפול תרופתי לא מתאים, ועוד.

מתי מתקיימת רשלנות רפואית?

על מנת לבחון באם הרופא המטפל נהג ברשלנות ואכן הייתה רשלנות רפואית בחדר מיון, מפעיל בית המשפט את מבחן "הרופא הסביר", שמטרתו לבחון כיצד היה נוהג רופא סביר באותו מצב שבו היה הרופא המטפל. במידה ותמצא חריגה מהתנהלות סבירה ומצופה, הרי שקיימת עילה לקיומה של רשלנות רפואית. כמו כן, יש להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות הרופא המטפל לבין הנזק שנגרם למטופל, שכן קיומה של התרשלות אין בה די בכדי לטעון כי התובע זכאי לפיצוים כספיים. בשלב זה יתבקש התובע להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית מטען מומחה, שתכיל פרטים אודות הסיבה לנזק והאם ניתן היה למנוע את הנזק לו היה הרופא המטפל נוהג כמצופה. הוכחת קשר סיבתי כאמור תוביל לרוב לפסיקת פיצויים כספיים לתבוע. הוכחה נוספת שניתן להציג בפני בית המשפט היא הפרת לוק זכויות החולה ואי קבלת הסכמה מדעת. כלומר, על מנת לבצע הליכים רפואיים במטופל, על הרופא המטפל לקבל את הסכמתו וזאת לאחר שמסר לו את כל המידע הנחוץ לצורך קבלת החלטה, לרבות סיכוי הצלחת הטיפול, סיכונים, חלופות טיפוליות והסברים מפורטים. במקרים של רפואה דחופה לא תמיד ניתן לקבל הסכמה מדעת, שכן לא תמיד המטופל נמצא במצב שבו הוא יכול לתקשר עם הרופאים. במקרים אלו החוק מתיר מתן טיפול ללא הסכמה מדעת ואז רמת הסיכון היא שתעמוד למבחן בית המשפט ועל עורך הדין מטעם התובע יהיה להוכיח כי מצבו הרפואי של התובע לא הצדיק מתן טיפול ללא הסכמה מדעת. סיבה נוספת לתביעת רשלנות רפואית בחדר מיון היא שחרור מוקדם מידי של מטופל שהגיע לקבלת רפואה דחופה בחדר מיון, זאת מבלי שבוצעה אבחנה רפואית כנדרש. במידה והתנהלות הצוות הרפואי היתה רשלנית וכתוצאה מכך שוחרר המטופל לביתו למרות שהיה צורך לאשפזו ונגרם לו לפיכך נזק, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.

דוגמא לרשלנות רפואית בחדר מיון

ניתן ללמוד מפסק דין שנתן בית המשפט העליון ברע"א 2146/08, נידון מקרה שבו מטופל הגיע לחדר מיון עקב חום, כאבי גרון, שיעולים ושלשולים והצוות הרפואי, לאחר ביצוע בדיקות שונות כולל רנטגן וא.ק.ג, קבע כי מדובר בזיהום ויראלי ושחרר אותו לביתו. כעבור יומיים נמצא המטופל ללא רוח חיים במיטתו וסיבת המוות נקבעה כ"כשל לבבי". במקרה זה פסק בית המשפט העליון כי השחרור המוקדם של המטופל עוד באותו הלילה הוא אשר גרם למותו וכי אשפוז בבית החולים היה יכול להציל את חייו. לבני משפחות נפסקו פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *