בית / רשלנות רפואית בלידה / פרע כתפיים והקשר לרשלנות רפואית
Medical staff conduct training on the new Complicated OB Emergency Simulator at Travis Air Force Base, Calif., April 11, 2017. Travis has been selected by the Defense Health Agency as one of five installations within DOD to be a pilot base for the new system. The system will provide a standardized platform for training for all levels of clinical staff to promote standardization on patient safety. (U.S. Air Force photo by Louis Briscese)

פרע כתפיים והקשר לרשלנות רפואית

פרע כתפיים כתוצאה מרשלנות רפואית

מצב חירום: הראש יצא, הגוף נתקע

כליאת כתפיים או פרע כתף, Shoulder Dystocia, הוא מצב חירום בשעת הלידה, שלא ניתן לחזותו מראש ואשר מתרחש כאשר ראש העובר יצא אולם הכתף של העובר נשארת "תקועה" בתעלת הלידה. יש המגדירים זאת כמצב שבו משך הזמן עולה על 60 שניות, מהרגע שבו הראש יצא ועד ליציאתו של גוף העובר לאוויר העולם. זהו מצב מסוכן ביותר עבור העובר, ויש לבצע פעולות נקודתיות ומהירות על מנת להוציאו. בין הסיבוכים המאפיינים פרע כתף, ניתן למנות פגיעה מקלעת הזרוע ועד למותו של העובר. על מנת להתמודד עם התופעה בהצלחה ככל הניתן, קיימים הליכים בהם יש לנקוט ובראשם קריאה לעזרה. על הרופא המטפל לבחון את כיוון סיבוב היילוד ולבצע משיכה עדינה, בניסיון לחלץ את גוף העובר וכן, הוא צריך לקבל החלטה האם לבצע חיתוך של חיץ הנקבים על מנת להקל על ניסיונות החילוץ. עוד מקובל במצבים אלו, לרוקן את שלפוחית השתן, במטרה להסיר חסמים ומגבלות אפשרויות המקשות על יציאת הגוף בתעלת הלידה.

 

סיבוכים במצבי פרע כתף

מצב פרע כתף כאמור מהווה סכנה ליילוד וגם לאם. היולדת עשויה לסבול מקרעים בחיץ הנקבים ובתעלת הלידה אולם הנזק אף יכול להיות משמעותי בהרבה כאשר נגרמת פגיעה עצבית במקלעת עצבי הזרוע. פגיעה כזו יכולה לחלוף, אולם בכאחוז אחד מקרב היילודים היא תשאיר אחריה נזק לכל החיים. נזק מהותי נוסף יכול להיגרם עקב שברים בעצם הבריח, המתרחש בכעשרה אחוזים מהמקרים ושברים בזרועות, המתרחשים לעיתים נדירות. קיימת סבירות של 0.4 אחוז במצבים אלו, שהם יסתיימו בנזק נוירולוגי, שיתוק מוחין או מוות.

 

האם ניתן להימנע ממצבי פרע כתף?

פרע כתף יכול להופיע בזמן הלידה באופן מפתיע אבל ישנם מקרים שבהם ניתן לצפות את בואו, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון. בתביעות רשלנות רפואית, נבחנת השאלה האם ניתן היה למנוע את המצב על ידי אבחון מוקדם של הצוות הרפואי. אבחון כזה יכול להוביל להחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי למשל או קריאה לרופא מומחה להגיע לחדר הלידה.  האם הצוות יכול היה לצפות, עוד לפני הלידה, כי יתפתח פרע כתפיים? האם הצוות יכול היה למנוע את התרחשות הסיבוך? למשל, על ידי ביצוע ניתוח קיסרי או לפחות להיערך ללידה עם סיכון מוגבר ולהציב רופא בכיר שיילד את העובר במקרה של הסתבכות. פרע כתפיים ניתן לחזות על ידי בדיקת משקל, שיכולה לגלות כי משקל העובר עולה על 4 ק"ג וכן מברור מוקדם של ההיסטוריה של היילודים הקודמים, אם היו, האם גם הם אובחנו כבעלי משקל גבוה? כמו כן, יש להתייחס למשקל היולדת וחשש לעודף במשקלה, מצבה הרפואי של היולדת, לרבות היסטוריה של סכרת הריונית ואף חשש לסוכרת הריונית ומשך זמן הלידות הקודמות. עבר של לידות ארוכות, למשל, יכול להעיד על קשיים ביציאת העובר.  יותר מהכל, משקל העובר לפני תחילת הלידה, יכול להעיד על סכנה ממשית של מצב פרע כתף וככל שמשקלו עולה, כך גם עולה הסיכון לסיבוכים. גם בית המשפט התייחס לכך במסגרת תביעות של רשלנות רפואית בלידה ובחר לבחון את טווח הטעות הסביר בהערכות משקל העובר.

פרע כתף בלתי צפוי

במצבים בלתי צפויים של פרע כתף, קיימות פעולות שיש לבצע על מנת לתת את הטיפול ההולם. למשל, יש למשוך את רגלי היולדת למעלה, במטרה להגדיל את מוצא תעלת הלידה באמצעות יישור הסקרום, עצם העצה. פעולה זו יוצרת שינוי זווית של האגן ומבוצעת בשילוב לחיצות שמבצעת המיילדת על עצם החיק, אשר מקטינות את קוטר הכתף.  לרוב, ביצוע נכון של הפעולות יביאו לפתרון של המצב ובמידה והכתף נשארת תקועה בתעלת הלידה, אזי ניתן להשתמש בטכניקות נוספות כגון סיבוב העובר נגד כיוון השעון וניסיון לבצע דחיפה באחת מהכפתיים שלו, ניסיון להגיע לכתף אחת באופן ידני ובכך לצמצם את הקוטר. במקרים שבהם לא נותרה כל ברירה, הרופאים עלולים לבצע שבר מכוון בעצם הבריח של היילוד או לנסות לדחוף אותו חזרה לתוך הרחם ולהכניס את היולדת לניתוח קיסרי דחוף. במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית במצבים של פרע בכתף, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ולהתייעץ איתו. עורך הדין יבדוק האם התהליכים בוצעו באופן תקין והאם היה ניתן להמנע ממצב זה, על ידי בדיקה והערכה של גורמי סיכון עוד במהלך ההיריון. אחד המקרים הנפוצים לפניה לסעד משפטי הוא כאשר היילוד סובל משיתוק ע"ש ארב. לאחר שעורך הדין יבצע את הבדיקות הנדרשות, ניתן יהיה להחליט האם קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

פסק דין לדוגמא בנושא רשלנות בפרע כתפיים:

תיאור המקרה:
המערערת הייתה בסוף היריון במעקב המשיב. משקל העובר הוערך מעל 4 ק"ג אך מתחת ל-4.5 ק"ג, הוא המשקל שמעליו מבצעים ניתוח קיסרי משיקולים רפואיים. בהסכמת המערערת, הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי, אך לאחר ישיבת הצוות הרפואי באותו היום הוחלט להמתין ולאפשר לידה רגילה. המערערת התבקשה לשוב לביקורת כעבור יומיים אך לא חזרה. שלושה ימים לאחר מכן פנתה לבית חולים אחר, ושם אובחן כי העובר מת עקב קשר בחבל הטבור וכריכתו סביב צוואר העובר.

פס"ד- דעת הרוב, הש' מ' נאור
1. בית-המשפט המחוזי קבע כי למערערת היה גורם סיכון אחד, הוא משקל העובר. ניתוח קיסרי בשל משקל גבוה של העובר נועד למנוע כליאת כתפיים של העובר. לא היו למערערת גורמי סיכון אחרים. בנסיבות כאלה ניתוח קיסרי הוא סביר ואפשרי, ובאותה מידה היה סביר ואפשרי להמתין ללידה רגילה.
2. בנייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל מצוין כי ניתן לאפשר לידה טבעית כאשר משקל העובר הוא בתחום שבין 4,000 ל-4,500 גרם, אך בכל מקרה יש להפעיל שיקול קליני. עוד מוזכר שם כי יש מקום להשתמש באולטרה-סאונד כאמצעי עזר, וכי כאשר יש הבדל בולט בין הערכת משקל קלינית לאולטראסונית יקבע ניסיונו הקליני של הרופא האחראי. מהרישום שנעשה לפני ישיבת הצוות הרפואי עולה שההערכה הקלינית הייתה שהעובר גדול פחות ממה ש"מנבא" האולטרה-סאונד, וכאמור, ההערכה הקלינית גוברת.
על-כן בדין קבע בית-משפט קמא במקרה דנן שהמשיבים לא התרשלו בכך שלא ביצעו ניתוח קיסרי.
קש"ס-
3.אף בהנחה שהייתה התרשלות בכך שלא נעשה ניתוח קיסרי, אין קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין התוצאה המצערת של מות העובר.
4. ההתלבטות בשאלה אם לבצע ניתוח קיסרי אם לאו נובעת מהחשש של מה שמכונה "היצרות כתפיים" בשעת הלידה. לחשש להיצרות כתפיים אין דבר עם מה שאירע בפועל: במקרה שלפנינו סיבת המוות ידועה ואיננה בגדר נעלם. מותו של העובר נגרם עקב קשר בחבל הטבור. מוות כזה הוא בלתי צפוי, ובאופן מעשי בלתי נמנע. אכן, אילו בוצע הניתוח הקיסרי לא הייתה נגרמת התוצאה המצערת. במובן זה קיים קשר סיבתי עובדתי בין אי-ביצוע הניתוח לבין מות העובר. קשר סיבתי עובדתי זה איננו קשר סיבתי משפטי. לפי מבחן הצפיות, איש לא היה יכול לצפות שאם לא יבוצע ניתוח קיסרי, תהיה תוצאת מוות עקב קשר אמיתי בחבל הטבור; גם לפי מבחן השכל הישר אין קשר סיבתי בין אי-ביצוע פעולה שנועדה למנוע סכנה אחרת לבין תוצאת המוות. הניתוח הקיסרי גם לא נועד למנוע את הסיכון של קשר בחבל הטבור.
5.  טוענים המערערים כי דין הוא שחבותו של המזיק אינה מותנית בכך שיחזה מראש את פרטי הנזק שנתהווה ואת מידת חומרתו, וכי הצפיות צריכה להתייחס לדרך עלילתו ותהליך גרימתו הכלליים של סוג הנזק שנגרם. המזיק אינו צריך לצפות את פרטי ההתרחשויות, ודי לו שיראה את ההתרחשויות בקווים הכלליים. אכן, זהו הדין, ואולם אין בכך כדי להועיל למערערים. הסיכון שבגינו נשקל הניתוח הקיסרי נבע מגודלו של העובר; גודלו של העובר יוצר סיכון של היצרות כתפיים. הסיכון שהתממש למרבה הצער הוא במישור אחר לחלוטין. הניתוח הקיסרי (שלא בוצע) נועד למנוע תקלה במהלך הלידה. מה שאירע בסופו של דבר אינו קשור אפילו לתהליך הלידה.

אולי יעניין אותך גם

אפידורל בהריון

רשלנות רפואית במתן אפידורל

כיצד מתבצעת הרדמת אפידורל? מי לא מכירה את האפידורל? כל יולדת שמעה על הטכניקה המאפשרת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *