פרויקט המעקב אחר תוכנית ויסקונסין (לשעבר מהל"ב ועתה אורות לתעסוקה), המתקיים בשותפות עם עמותת "מחוייבות לשלום ולצדק חברתי", החל לפני הפעלת התוכנית ונמשך עד היום. החיבור נוצר בין שני ארגונים בעלי אידיאולוגיה משותפת, אך דרכי עבודה שונות, המרחיבות את אפשרויות הפעולה של הפרויקט- עבודת מעקב, לובי, עבודה משפטית, עבודה קהילתית וסיוע פרטני:
א. סיוע פרטני למשתתפי התכנית: הסיוע כולל מתן מידע (על ידי דפי מידע, מתן מידע במרכזי הזכויות ודוכני מידע מחוץ למרכז התעסוקה אמין), שמירה על זכויותיהם של המשתתפים בתוכנית ודרישה של מימושן, סיוע בכתיבת מכתבים ועררים, ליווי/ייצוג במקרה של שלילת זכויות (בועדות ערר ובית הדין לעבודה).
ב. יישוג : הפעלת דוכני מידע לשם מתן מידע ומענה פרטני ראשוני על מימוש זכויות, הפנייה לחנות הזכויות במקרה הצורך, מעקב אחר המתרחש בתוכנית.
ג. התארגנות קהילתית ושותפות אזרחים בעיצוב המדיניות: ארגון הקהילה להשתתפות פעילה בדיון הציבורי ובדיון מול מקבלי ההחלטות על אופי ועתיד התכנית. כולל ארגון וגיבוש של קבוצת מנהיגות מהמשתתפים בתכנית, גיבוש הקבוצה דרך יצירת שפה המנתחת את המציאות בכלים פוליטיים, מתן כלים לעבודה מול מקבלי החלטות, העלאת נושאים עקרוניים לדיון ציבורי ושינוי השיח הציבורי סביב הנושא של אבטלה ועבודה. במסגרת המאבק הציבורי נעשים כנסים, הפגנות וערביי מידע .
ד. פיקוח ומעקב אחר הפעלת התכנית על כל ממדיה: איסוף מידע, ניתוחו ופרסום המידע והניתוח.) מעקב אחר התנהלות החברות המפעילות מול דורשי העבודה, ודרישה מתמדת ועקבית מול המדינה לפיקוח הדוק. מתוך המעקב עלו הנושאים העקרוניים שבהם אנו מתעסקים, פנייה לגורמים שונים ויצירת דיון ציבורי סביב התכנית (מבקר המדינה, תקשורת, משרד הרווחה, בטל"א, לשכות רווחה, לשכת התעסוקה וכו').
ה. פעילות לשינוי מדיניות: ניסוח עמדתנו האידיאולוגית כלפי התוכנית, ניסוח הצעת חוק לשינוי מהותי בתוכנית, יצירת ניירות עמדה קהילתיים, משפטיים ואקדמאים על התכנית בשביל העבודה מול מקבלי ההחלטות עבודת לובי בכנסת ובממשלה יחד עם משתתפי התוכנית, עתירה לבג"צ על ניגוד עיניים במודל הכלכלי של התוכנית.

הפרויקט הצליח ליצור ערעור בהסכמה הציבורית סביב תכנית ויסקונסין; ניסוח הצעות חוק לשינוי התוכנית הקיימת; מניעת הרחבת הניסוי לאזורים נוספים; הגשת בג"צ; ערעורים לבתי דין לעבודה; עררים רבים שהוגשו לוועדת ערר והצליחו; להביא להקמת ועדת דינור לבחינה של תוכנית חלופית לתוכנית מהל"ב.
ביום 1/7/07 התקבלה החלטה בממשלה לאשר את המלצות דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבחינת תכנית מהל"ב (ועדת דינור), וכן את מסמך ההבנות שבין שר התמ"ת לבין ראש הממשלה, הקובע כי בני 45 ומעלה ישובו להתייצב בשירות התעסוקה. התוכנית החדשה נקראת "אורות לתעסוקה". הועדה בראשותו של מר דינור מונתה לאחר שנוצר לחץ ציבורי גובר של ביקורת על התוכנית, העתירה שהוגשה מטעמנו לבג"צ והנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת. השינויים העיקריים הם:
- בני 45 ומעלה פטורים מהשתתפות בתוכנית ויסקונסין ויעברו לטיפול של שירות התעסוקה. מתוך הבנה כי הם אינם מתאימים לתוכנית.
- החברות לא יתוגמלו ע"י שלילת קצבה למשתתפים ואף יכולות להיקנס על שלילת גמלה לא מוצדקת. אולם, עדיין החברות מקבלות בונוס בגין הפחתת תשלומי קצבאות, במקרים בהם יהיה מעבר לקצבה אחרת או סגירת תיק של משתתפים מסיבות אחרות.
- הרופאים המאשרים תעודות מחלה לא יהיו עובדי המרכזים אלא עובדי מדינה וכן מערך האבחון המקצועי יעבור לידי המדינה.
- התוכנית תכלול מסלולים ייחודיים לקבוצות משתתפים מסוימות: מסלול לעולים חדשים, מסלול לאקדמאים, מסלול למחפשי עבודה ותיקים, מסלול למשתתפים בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות.
- במודל התמריצים החדש אמור להיות תשלום בונוס למשתתפים המועסקים במשך זמן, וכן תשלום בונוס למרכז על משך העסקה של המשתתף. הבונוס יהיה יחסי למשכורת המשתתף ולמשך זמן העסקתו.
בהשבת בני 45 ומעלה לשירות התעסוקה, לצד קביעת הדוח כי הרופאים יפסיקו להיות עובדי המרכזים ויועסקו על ידי המדינה ישירות, יש כרסום משמעותי בהיבטי ההפרטה של התוכנית, הכרה עקרונית וחשובה בשיבת אחריותה של המדינה לאנשים אלו, והכרה בהמשך קיומו של השירות הציבורי. אך מחייב אותנו הדוח להוסיף ולעמוד על ביצוע תיקונים בתכנית ברוח העקרונות שבהצעת החוק שלנו, שעברה קריאה טרומית ביום 6/6/07, ולאור העתירה שהוגשה בשמנו, ולהימנע מכל הרחבה בטרם תיקונים אלו.