advocacy
בעיות היסוד בתכנית | הדפס |  דואל

1. ההפרטה של שירות התעסוקה והעברתו לחברות פרטיות- הפרטת שירות חברתי חיוני והעברת האחריות של המדינה כלפי מובטליה לחברות פרטיות המונעות משיקולי רווח.
2. ניגוד עניינים מובנה בנוסחת התגמול הכלכלית. רווחי החברות תלויים ישירות בחסכון בהוצאות הממשלה על הקצבאות שבסמכותן של אותן חברות לשלול. אמנם הרווח משלילת קצבאות שונה בעקבות הביקורת הרבה במסגרת השינויים שהציע דוח ועדת דינור, אך עדיין נותר אחוז של רווח על חסכון מקצבאות שלא כתוצאה מהשמה בעבודה.
3. התניית הזכות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה – התוכנית מביאה לשינוי בזכות הבסיסית לרווחה וביטחון כלכלי, לחובת ההשתתפות בתוכנית, שמהווה תנאי לקבלת הגמלה.
4. חוסר התאמה למכלול אוכלוסיית היעד של התכנית, אשר אינה לוקחת בחשבון את המגוון הרחב של חסמים ליציאה לעבודה, אינה מבצעת התאמות בשוק העבודה ואינה מותאמת לקבוצות ייחודיות של מקבלי השלמת הכנסה. בשינויים בעקבות דוח דינור נבנו מספר מסלולים ייחודיים לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות, אך לא לקבוצות אחרות שראוי היה להתייחסות ייחודית כגון הורים למשפחות חד הוריות, נשים ערביות ונשים חרדיות.
5. העדרם של שירותים תומכי עבודה והשארת שיקול דעת רחב מאד בדבר מתן שירותים אלו לחברות המפעילות.
6. שירות בקהילה אשר עומד בניגוד למטרת החוק של מיצוי פוטנציאל ההשתכרות.
7. כפל תפקידים של מנהלת התמ"ת כמובילת התוכנית וכמפקחת עליה הפוגם בחובת הפיקוח ובמילוי תפקידה הרגולטיבי.
8. סד שעות קבוע למשתתפי התוכנית ללא קשר להכשרה הנדרשת.

תכנית מהל"ב נחקקה במקביל לקיצוץ חד בגובה קצבת הבטחת הכנסה, במעטפת הטבות נוספות שיש למקבליה, ובהחמרת תנאים לקבלת גמלאות חלופיות, כלומר, התכנית נחקקת בשלב בו מחד מורחב משמעותית מעגל החייבים בהתייצבות, ומאידך מקוצצת משמעותית הקצבה עצמה. חשוב לציין כי גמלת הבטחת הכנסה מהווה רשת בטחון אחרונה במערך הרווחה שנותנת המדינה. התוכנית למעשה יצרה רפורמה המעצבת מערכת יחסים חדשה בין האזרח למדינה- על- ידי הפרטת שירות חברתי חיוני וערעור נוסף ודרמטי של מערכת הביטחון הסוציאלי.
אין ספק, כי עבודה ותעסוקה הנן ערך חברתי חשוב, אשר מחובר מהותית לכבודו העצמי של האדם, ליכולתו להשיג לעצמו ולמשפחתו קיום אנושי בכבוד, וכמו כן להתפתחותה של חברה יצרנית בריאה.
אבל ערך העבודה לא יכול לעמוד בפני עצמו, תוך הכחשה או החלשה של זכויות כלכליות וחברתיות אחרות, או פגיעה בכבודם האנושי של האנשים שהתוכנית נוגעת להם.
בתכנית אין כל התייחסות לכך שמספר מקומות העבודה הקיימים כיום במשק מצומצם, או לכך שהשכר על מרבית העבודות הרלוונטיות לאוכלוסייה הנדונה הוא שכר מינימום, במקרה הטוב. ישנה סכנה ממשית שהמשתתפים בתוכנית ייושמו בסופו של דבר בסוגי משרות חלקיות, או זמניות, שלא ישפרו את רמת חייהם ואת רווחתם של העובדים, יקבעו את מצב העוני, ואף יעמיקו אותו.



 

 


 
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy