בית / מהי רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית

אז מהי בעצם רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא טיפול לא נכון, לא מכושר ואפילו מוזנח של פציינט על ידי רופא, רופא שיניים, אח, רוקח או כל מומחה לטיפול רפואי אחר.

הזנחה היא תאוריה שולטת בנוגע לסמכות של תביעות בנושא רשלנות רפואית, דבר ההופך את המקרה שסוג של ליטיגציה של "חוק הנזיקין". מאז שנות ה-70, רשלנות רפואית הייתה נושא שנוי במחלוקת מבחינה חברתית. רופאים התלוננו על מספר תביעות גדול על סעיף רשלנות רפואית והאיצו רפורמות משפטיות לטפל בנזק רב שנעשה להם., בעוד שרוכי הדין של טורט טענו שטביעות הזנחה הן דרך אפקטיביות לפצות קורבנות של הזנחה ושל משטר של המקצוע הרפואי.

אדם שמגיש תביעה בנוגע לרשלנות רפואית בנושא הזנחה צריך להוכיח 4 יסודות :

  1. מחויבות של טיפול מצדו של הרופא.
  2. הפרה של התנאים הרגילים של טיפול רפואי.
  3. האדם סבל מפגיעה פיזית.
  4. רמת טיפול ירודה, צריך להוכיח שהפציעה באמת נגרמה בגלל או בדיעבד בגלל ההתנהלות הירודה.

הוכחת היסודות האלה היא על ראשו של התובע בפרשה הזו.

רופאים, כמו מקצוענים, חייבים לדאוג לטיפולם של כל אלה המבקשים אותם. היסוד הזה אינו בעיה ברוב המקרים בליטיגציה של רשלנות רפואת, לרופא חובה מקצועית לספק טיפול סביר. יותר חשוב לתובע להציג פציעה אמתית ומשמעותית שנוצרה כתוצאה מטיפול מוזנח. הוכחה של הפציעה יכולה לכלול את ההשפעות הפיסיות של הטיפול שנעשה על ידי הרופא, אבל גם יכולה לכלול השלכות רגשיות. רמת הפיצוי של הבעיה היא ברוב המקרים היא חלק שנוי במחלוקת של הליטיגציה.

גרימה יכולה להתדיין במהירות בגלל שרופא יכול לטעון שהפציעות נעשו על ידי גורמים פיסיים שלא קשורים לטיפול הרפואי. לדוגמא, תניחו שרופא נתבע על סעיף מרשם מוזנח של תרופות ללקוח שלוקה במחלת לב כלילית וכתוצאה מכך הלקוח מת מהתקף לב. התובע לא יכול להיות זכאי לפיצויים אלא אם מצא הוכחה לכך

רשלנות רפואית בבית המשפט

שהתרופה הייתה גורם להתקף. יסוד ההאשמה הקריטי ביותר הוא הוכחת רמת הטיפול נושא המקושר לסוג הטיפול שמצופה מהרופא לספק. עד שנות ה-60, רמת הטיפול באופן כללי הייתה נחשבת לטיפול לצורת הטיפול המסורתית והנהוגה של המקצוע הרפואי. הרמה הזו נקרא " חוק מתחם", בגלל שכל רמת טיפול שונה ומזוהה עם האזור הגאוגרפי שלה. החוק הזה נשפט רבות על היכולת שלו להגן על הרמת טיפול ירודה כל עוד הקהילה המקומית קבלה אותו. חוק המתחם נראה גם כחסר התחשבות בניסיון להמריץ את ההתקדמות של הרופאים ביכולתם לטפל.

 

רשלנות רפואית בעולם:

רוב המדינות שינו את חוק המתחם כדי לשלב גם את ההערכה של הטיפולים המקומיים של רופאים מקומיים וגם סקירה של רמת טיפול רפואית כלל ארצית. רופאים נקראים להעיד כעדים מקצוענים על ידי שני הצדדים במשפטי רשלנות רפואית בגלל שחבר המושבעים ברוב המקרים אינו מכיר לגמרי את כל החוקים והתנאים המוקצבים בנושא. סטנדרטים שנקבעים על ידי ארגוני מקצוענים ברפואה כמו הקולג' האמריקאי למיילדים וגניקולוגיה משומשים לרוב על ידי העדים המקצוענים האלה בפניותיהם לאותם רופאים שנאשמים על מקרי הזנחה שהם לכאורה גרמו להם. חוסר התאמה לסטנדרטים האלה היא ראייה להזנחה, בעוד שהתאמה היא תמיכה בזהירות ראויה.

חוקים אחרים דנים בסטנדרטים של הערכת הטיפול. כמה ארצות הוסיפו "חוק המיעוט המכובד" בהערכתה של התנהגותו של רופא. החוק אומר שרופא אינו אשם בהזנחה רק על כך שבחר להתנסות רק בצורה אחת של דרך טיפול מוכרת אחת. ארצות מסוימות משתמשות ב"חוק הטעות בשיפוט". העיקרון הזה פוטר רופא מאחריות אם הרופא טועה בשיפוט שלו בבחירה שגויה בדרך טיפול אחת או באבחון של מחלה.

gavel-and-stethoscope-1461292346v4Yהתדיינות של רשלנות רפואית התחילה לצמוח בשנות ה-60 . עורכי דין נזיקין היו יכולים לשבור את "קנוניית השקט" שדיכאה רופאים מלהעיד על הזנחה של עמיתים או כהונה כעדים מומחים. בשנות ה-70 טענו שתביעות רשלנות מנעו מהם להמשיך בקריירת הרפואה שלהם, בכך שחברות ביטוח או מנעו לכתוב מדיניות בנוגע לרשלנות או גביית פרימיומים מנופחים.

במהלך השנים, רופאים טענו שתביעות של רשלנות גרמו לעלות הטיפולים לעלות במחיר. הם טענו שקביעתם של חבר המושבעים שהגיעו לשווי של מיליוני דולרים היו חייבים להינתן בצורה של ביטוחי פרימיום מטעם חברות הביטוח ותעריפי רופאים. בנוסף, רופאים רבים נאלצו לעסוק ב"רפואה מוגנת" כדי לשמור על עצמם מתביעות של רשלנות רפואית. רפואה מוגנת היא מונח שאומר עריכה של בדיקות נוספות שהן לא מחייבות רפואית אבל יכולות להיות שימושיות נגד תביעות על רשלנות.

כתגובה לתביעות הרשלנות המרובות, ארצות רבות התאמצו לקדם את "רפורמת הנזיקין". המאמצים האלה הגבילו את כמות הנזק המטופל יכול לקבל עבור פגיעות שלא פוגעות בו כלכלית, כמו כאבים וסבל, ופציעות שאי אפשר לשלם עליהן.

למרות הקשיים, הקהילה הרפואית המשיכה להילחם על "רפורמת הנזיקין". וברמה המדינית. הם צפו בעלייה בביטוחים בשנות ה90 עד ה-2000. דבר שגרם לעוד לחץ על הרווחים של בתי החולים והרופאים. רווחים שהתכווצו תחת טיפול פרטי.

מבקרים של רפורמת הנזיקין טוענים שרשלנות רפואית היא רק אחוז אחד מההוצאות השנתיות של עסקי הבריאות. הם גם טוענים שרפורמות כמו זו מגנה על חברות ביטוח והרופאים אבל לא על המטופלים. עורכי דין למשפט נוקפים אצבעות לכיוונם של חברות הביטוח. הם טוענים שמבטחים שומרים על מחירים נמוכים באופן מלאכותי בזמן שהם מתחרים על נתחי שוק והכנסה חדשה. כשהכלכלה דוממת והשוק איטי, המצב שהם לכאורה יוצרים גורם לגדילה במכירת הפרימיומים בגלל שהם לא יכולים להשתמש ברווחי בורסה כדי לסבסד שיעורים נמוכים. חסידים של הרפורמה ממשיכים להתקיים, אמנם, הכובע הפדרלי בסופו של דבר יגרום לעלויות רפואיות נמוכות יותר ולגישה גדולה יותר לרפואה לציבור הרחב.

 

רשלנות רפואית לדוגמה מהתקופה האחרונה: